<h1>צרור החיים הדרך האחד עשר</h1>
<h2>דף סח:</h2>
ענין התענית הוא מדרכי התשובה, והוא שאדם מקריב דמו וחלבו. ובשבתות ובימים טובים וראשי חדשים או בחנוכה ופורים או בחולו של מועד לא הותר התענית. מיהו יש מן החכמים שהיו מתענין אפי' בשבתות וימים טובים, כל שהוא על דרך תשובה, כמו שמצינו במר בריה דרבינא שהיה מתענה כולה שתא לבד מערב יום הכפורים ויום עצרת. ואמרו המפרשים ז"ל דהואיל ועל דרך תשובה היה עושה גדולה תשובה וגדול העונג מן הצער. ומן הטעם הזה אמרו (שבת י"א, א') יפה תענית לחלום כאש לנעורת, ואמרו ובו ביום, ואפילו בשבת, דהואיל ועל דרך תשובה הוא עושה גדול תענוג התשובה ומה שאדם שמח במה שמתכפר באותו תענית והוא ניצול מצער החלום, ממה שמצטער בעינוי.
